מתחיל טוב, אבל נופל באמצע

מי שעבר את זה מכיר את הרגע היטב. הכול מתחיל כמו שצריך, ואז, אחרי כמה דקות או בהחלפת תנוחה, משהו משתנה.

מאותו רגע, הראש כבר במקום אחר. הקשב עובר מבת הזוג אל השאלה "זה נופל?", והבדיקה הזו רק מאיצה את הנפילה.

גברים מתארים בהלה, ניסיון "להציל" את המצב, ואחריו בושה. רבים מתנצלים, משנים נושא או ממציאים תירוץ כמו עייפות.

חלקם מתחילים להימנע מיחסים ואינטימיות לגמרי, כי ויתור נראה להם עדיף על עוד כישלון. צעיר אחד תיאר תחושה שהוא "פחות גבר". אחר סיפר שהוא נכנס לכל מפגש בתחושה שזו "ההזדמנות האחרונה".

הצד השני כמעט לא מקבל במה. נשים מתארות בלבול, ולא פעם גם אשמה: אולי הן כבר לא מושכות, אולי עשו משהו לא נכון. כשהגבר שותק או מתרחק, השתיקה מתפרשת כדחייה. אישה אחת סיפרה שבעלה מנשק אותה ואומר שהוא אוהב אותה, אבל נמנע ממגע כבר שלוש שנים. ותמיד היא זו שמעלה את הנושא.

"אני פוגש במרפאה נשים שבמשך שנים לא סיפרו לאף אחד, אפילו לא לחברה הכי קרובה", משתף פרופ' רייזמן. "הן מרגישות שאין להן זכות להתלונן, כי הוא הרי אוהב, מנשק, נמצא שם. אבל הבדידות הזאת, בתוך זוגיות שנראית טובה מבחוץ, היא אחת הקשות שאני מכיר. ולבן הזוג שאיבד את הרגשת הגבריות קשה להיפתח לדיון בנושא".

מעבר לרגשות, משהו נשבר גם ברצף עצמו. הקרבה נעצרת באמצע, ושני הצדדים לא בטוחים אם להמשיך, לעצור או לצחוק על זה.

ומה שקורה באותו רגע לא נשאר שם. הוא נכנס לפעם הבאה כציפייה דרוכה, והופך מפגש אינטימי למבחן.

אז מה בעצם קורה שם? "זקפה היא לא רק עניין של זרימת דם פנימה", מסביר פרופ' רייזמן, מי שהיה ממייסדי תוכנית ההכשרה וההסמכה האירופית בבריאות מינית וטיפול מיני. "כדי שהיא תחזיק, הדם צריך גם להישאר כלוא בתוך הגוף המחילתי של הפין. ואת זה עושה בין היתר שכבת רקמה דקה שעוטפת את גופי הזקפה".

כשגופי הזקפה מתמלאים בדם, הם לוחצים על הוורידים הקטנים שמתחת לשכבה הזו, והיציאה של הדם כמעט נחסמת. כלומר, שני דברים צריכים לעבוד יחד: הזרימה פנימה, והנעילה.

כשהנעילה נחלשת, התוצאה מוכרת: זקפה שמתחילה כמו שצריך, ונחלשת באמצע.

יש לכך כמה סיבות אפשריות, ולעיתים קרובות יותר מאחת פועלת יחד.

הראשונה היא דליפה ורידית: הדם נכנס כרגיל, אבל יוצא מהר מדי. מחקרים מצאו אצל גברים שסובלים מכך שינויים במבנה הקולגן של שכבת הרקמה העוטפת, כך שהיא מאבדת מהחוזק ומהגמישות שלה. גופי הזקפה בפין מוקפים במעטפת סיבית קשיחה, חזקה ואלסטית הנקראת טוניקה אלבוגינאה (Tunica Albuginea). מעטפת זו מורכבת בעיקר מסיבי קולגן וסיבי אלסטין. כשסיבי הקולגן נחלשים, התפקוד של הרקמה יורד והיא אינה מצליחה לשמור את הדם כלוא – האיבר מאבד מהנוקשות שלו ו"נופל" באמצע.

השנייה קשורה לכלי הדם. לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון ושומנים בדם פוגעים בכלי הדם בכל הגוף, ובאיבר המין לעיתים קרובות קודם. "אני תמיד אומר למטופלים שהפין הוא האנטנה של הלב, והזקפה היא מעין נורת אזהרה שלו", אומר פרופ' רייזמן.

והשלישית, כמובן, היא הראש. ברגע שמגיעה המחשבה "זה הולך לקרות שוב", הגוף נכנס למצב דריכות וזרימת הדם מופנית החוצה. כל כישלון מגביר את החרדה לפעם הבאה.

הקושי הוא שהסיבות האלה מזינות זו את זו: בעיה פיזית יוצרת חרדה, והחרדה מחמירה את הבעיה הפיזית.

גם הכדורים המוכרים לא תמיד פותרים את זה. הם פועלים בעיקר על הזרימה פנימה, ופחות על השאלה אם הדם נשאר.

בקהילות הגברים חוזרות אותן תלונות: כדור שעבד שנה ואז הפסיק, תופעות לוואי כמו כאבי ראש, אדמומיות בפנים וירידה בלחץ הדם, ואובדן הספונטניות כשצריך לתכנן מראש.

הצעד הראשון, לפי פרופ' רייזמן, הוא פשוט: לקבוע תור לרופא המשפחה או לאורולוג, ולתאר בדיוק מה קורה. "המשפט 'אני מגיע לזקפה, אבל מאבד אותה תוך כדי' כבר מכוון את הבירור. אין מה להתבייש, שמענו הכול".

הבירור כולל בדרך כלל בדיקות דם, מדידת לחץ דם, ולפי הצורך אולטרסאונד שבודק את זרימת הדם באיבר.

במקביל, לאורח החיים יש משקל: איזון לחץ דם וסוכר, הפסקת עישון, פעילות גופנית ושינה מספקת. וכשהחרדה תופסת מקום, טיפול מיני יכול לעזור לשבור את המעגל, לבד או כזוג.

לצד הכדורים, שמסייעים לשיפור הזקפה לפרק זמן מוגבל, מתפתחת בשנים האחרונות גישה טיפולית נוספת: לא רק לסייע לדם לזרום אל האיבר, אלא לנסות ולשפר את מצב הרקמות שאחראיות לשמירתו בתוכו. אחד הפיתוחים בתחום הוא ורטיקה, מכשיר רפואי ביתי המבוסס על טכנולוגיית גלי רדיו (RF).

"שמענו מגברים רבים את אותו סיפור: הכדור עוזר, אבל את הבעיה עצמה הוא לא פותר", אומר ישראל ביטון, מנהל צוות השירות של ורטיקה. "מכשיר ורטיקה פועל אחרת. הוא משתמש באנרגיית רדיו כדי לחמם בעדינות את הרקמה ולעודד בה תהליכים של חידוש קולגן, באותה שכבה שממלאת תפקיד חשוב בשמירת הדם בתוך האיבר".

ההבדל בין שתי הגישות קשור למנגנון הפעולה שלהן. בעוד שהטיפול התרופתי מסייע להגברת זרימת הדם בזמן השפעתו, הטכנולוגיה של ורטיקה מכוונת לשיפור הדרגתי במצב הרקמה התומכת במנגנון הזקפה. המטרה היא לחזק את יכולתה הטבעית לסייע בשמירת הדם באיבר, ובכך לתמוך בשיפור איכות הזקפה לאורך זמן, ולא רק למשך שעות ספורות.

הטיפול מתבצע בבית, בפרטיות וללא צורך במרשם רופא. במחקר פיילוט שפורסם ב-2023 בכתב העת הרפואי International Journal of Impotence Research, גברים עם הפרעות זקפה בדרגה קלה עד בינונית ביצעו בעצמם 12 טיפולים לאורך חודשיים. חודש לאחר סיום הטיפולים, מחצית מהמשתתפים שהשלימו את המעקב הגיעו לטווח תפקוד זקפתי הנחשב תקין, ולא דווחו תופעות לוואי במסגרת המחקר.

מדובר אמנם במחקר מקדים, אך המחקר הקליני נמשך. בארצות הברית מתנהל ניסוי רחב היקף בהשתתפות 201 גברים בשישה מרכזים רפואיים, בהם Cleveland Clinic ו-UC Irvine. הניסוי נערך בשיטת סמיות כפולה, שבה משווים בין המכשיר הפעיל למכשיר דמה, מבלי שהמשתתפים או החוקרים יודעים מי קיבל איזה טיפול. תוצאות המחקר, שטרם פורסמו, צפויות לספק מידע נוסף על יעילות הטכנולוגיה ובטיחותה.

ויש גם היבט אישי יותר. "גברים מספרים לנו שהספונטניות חוזרת", מוסיף ביטון. "שלא צריך לתכנן מראש או לחכות לכדור שישפיע". עדויות כאלה אינן תחליף למחקר קליני, אך הן ממחישות את השינוי שגברים רבים מקווים להשיג: לא רק שיפור בתפקוד הזקפתי, אלא גם יותר ביטחון וחופש בחיי היומיום.

הגישה הטיפולית שמציעה ורטיקה מעוררת עניין בתחום האורולוגיה הגברית, והמשך המחקר צפוי לסייע בביסוס מקומה בין האפשרויות לטיפול בהפרעות זקפה. בינתיים, המכשיר כבר משווק בישראל ובמדינות נוספות, ללא צורך במרשם, לאחר שנרשם בישראל באגף האמ"ר של משרד הבריאות, קיבל סימון CE בהתאם לתקנות ה-MDR האירופיות, ונרשם גם בבריטניה ובאוסטרליה אצל הרשויות הרלוונטיות, MHRA ו-TGA.

הצעד הראשון הוא לשאול. צוות ורטיקה זמין לייעוץ דיסקרטי על התאמת הטיפול, ולשאלות ראשונות אפשר גם לפנות לעוזר ה-AI של ורטיקה, בלי שמות ובלי מבוכה.

*המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. יש לקרוא את הוראות השימוש לפני השימוש במכשיר.