פרשת דרייפוס עוררה אותו לפנות לפוליטיקה. בלום היה מעריץ של מנהיג המפלגה הסוציאליסטית של ז'אן ז'ורס, שמשך אותו להצטרף למפלגה בשנת 1904.
עיקר פעילותו הפוליטית עד סוף מלחמת העולם הראשונה היתה כתיבה בעיתון הסוציאליסטי "אומניטה" שהקים יחד עם ז'ורס.
בשנת 1919 נבחר לבית הנבחרים. בשנת 1920 חל פילוג במפלגה הסוציאליסטית, כאשר הפלג הקומוניסטי זכה לרוב. בלום עמד בראש הפלג הדמוקרטי שסירב להשלים עם דרישות האינטרנציונל הקומוניסטי.
עמד בראש האופוזיציה בממשלות מילראן ופואנקארה ונאבק להנהגת רפורמות סוציאליות.
בבחירות שנערכו בשנת 1928 זכתה המפלגה הסוציאליסטית ב-104 מושבים.