"חלום של שנים": מוישי התחיל ללמוד רפואה, לצד חרדים נוספים שעברו את מסלול הקבלה

"עשיתי שירות במד"א, אז אני קצת מגיע מהעולמות האלה, וצעד אחרי צעד הגעתי לכאן", סיפר. "אחרי תואר ראשון בביולוגיה ניסיתי שנה אחת להתקבל לבד למסלול הארבע-שנתי, ולא הצלחתי. כשראיתי שפרסמו את המכינה, שמחתי. המכינה נתנה לי המון: בפן המקצועי, בליווי, בהכוונה, והיא הראתה לי לאן הדרך הזאת הולכת. לדעתי, בזכותה נכנסתי השנה".

פשקוס הוא אחד מבוגרי המכינה שהתקבלו השנה ללימודי רפואה. לפי נתונים שמסרה קרן קמ"ח, המפעילה את התוכנית, 54% מבוגרי מכינת MediCamp התקבלו ללימודים בפקולטות לרפואה בישראל, ובהן אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

בקרן מדגישים כי הבוגרים עברו את תהליכי המיון ועמדו בדרישות הקבלה הרגילות, ללא הקלות או שינוי בתנאים. הנתונים המרשימים הוצגו בכנס לפתיחת שנת הלימודים האקדמית שנערך השבוע בהרצליה, בהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות חרדים שהחלו ללמוד רפואה, בני משפחותיהם ורופאים ורופאות חרדים שסיימו את לימודיהם.

עבור פשקוס, המעבר מההכנות והמבחנים אל ספסל הלימודים הביא איתו גם התמודדות חדשה. "השבועיים הראשונים היו משמעותיים מאוד. התרגשות אדירה, עומס רב וגם קצת שוק תרבותי. תל אביב מלאה, מלאה בסטודנטים. אבל לאט לאט נכנסים למסלול", סיפר.

לצד העומס, הוא מתאר תחושת שייכות וקבוצה שעוברת יחד את הדרך. "עד עכשיו לא הרגשתי שמסתכלים עליי אחרת בגלל שאני סטודנט חרדי. דווקא יש בזה ייחודיות. אנחנו קבוצה קטנה יחסית, אבל עוברים את התהליך הזה ביחד".

תוכנית "חרדים לרפואה" נועדה להגדיל את מספר הרופאים והרופאות מהחברה החרדית, באמצעות איתור מועמדים, הכנה אקדמית, ליווי אישי ותמיכה לאורך הלימודים ועד להשתלבות במערכת הבריאות. מדובר ביוזמה משותפת של קרן קמ"ח, הג'וינט, משרד הבריאות, משרד ירושלים ומסורת ישראל, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, משרד העבודה, קרנות ושותפים נוספים.

לדברי מפעילי התוכנית, לצד דרישות הקבלה הגבוהות, מועמדים חרדים עשויים להתמודד עם פערים אקדמיים, קשיים כלכליים והצורך לשלב לימודים תובעניים עם חיי משפחה ואורח חיים חרדי. המכינה נועדה להכין אותם לתהליכי המיון, ובהמשך הם לומדים במסלולים הרגילים ונדרשים לעמוד באותן דרישות אקדמיות ומקצועיות כמו יתר הסטודנטים.

פרופ' יוסי מקורי, העומד בראש התוכנית, אמר כי "הנתון של 54% קבלה ללימודי רפואה הוא הישג מרשים, אבל בעיניי הוא קודם כול הוכחה לפוטנציאל הגדול שקיים בציבור החרדי. לימודי רפואה הם מהמסלולים התובעניים ביותר באקדמיה, וההישג של בוגרי המכינה מוכיח שעם הכנה מתאימה וליווי מקצועי אפשר לעמוד גם בדרישות הקבלה הגבוהות ביותר".

הוא הדגיש כי "הרף האקדמי והמקצועי נשאר זהה לכולם, וכך גם הדרישות לאורך הלימודים. מדינת ישראל זקוקה לעוד רופאים, והציבור החרדי יכול להיות חלק משמעותי מהמענה למחסור הזה".

בכנס התקיים גם דיון על המפגש בין הרפואה להלכה, בהשתתפות הרב יעקב רוז'ה, רב העיר בת ים וחבר מועצת הרבנות הראשית. הדיון עסק באחריות הרופא ובאפשרות לשלב בין העשייה הרפואית לבין המחויבות להלכה ולאורח החיים החרדי.

פשקוס עדיין אינו יודע באיזה תחום ירצה להתמחות, אך כבר חושב על האופן שבו ייראו חייו כרופא. "מה שאני כן יודע זה מה אני מצפה מעצמי. להשקיע בלימודים, להתמקצע, להיות הסטודנט הכי טוב ואחר כך הרופא הכי טוב. ובסוף לבחור תחום שישתלב עם אורח החיים שלי ועם המשפחה שלי, משהו שאוכל לקחת איתי לשנים קדימה".