נולד בעיירה הטראנסקווקזית גור שבגרוזיה לאב שעסק בסנדלרות ולאם כובסת. שניהם ביקשו שבנם יהיה כומר בכנסייה האורתודוכסית הגרוזינית. סטלין למד בבית ספר שליד הכנסייה וב-1894 הוא התקבל לסמינר לכמרים אך גורש ממנו בגיל 20 בשל דעותיו המהפכניות. הוא הצטרף לחוגים מהפכניים בטיפליץ ותמך בסוציאל דמוקרטים ברוסיה. בגין פעילותו נאסר מספר פעמים, הוגלה לסיביר וברח משם. ב-1905 הצטרף למפלגה הבולשביקית מיסודו של לנין. והחל לבלוט בה כאיש ארגון מזהיר. ב-1913 פרסם את מאמרו "המאכסיזם והשאלה הלאומית", שהפך אותו גם לאידיאולוג בעל שם, אשר נתן פרוש מקיף לגישת המארכסיזם ללאומיות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא נאסר שוב, הוגלה לסיביר ושוחרר רק לאחר מהפכת 1917. כאשר תפסו הבולשביקים את השלטון ובמהלך מלחמת האזרחים מילא סטלין תפקיד משני בשני האירועים הללו, ואולם במהלך כהונתו של לנין הוא החל לבלוט ביחד עם טרוצקי כיורשו האפשרי. לאחר מותו של לנין ב-1924 החל מאבק כוחות בין יורשיו. סטלין בלט מעל כולם, הדיח את טרוצקי מעמדות הכוח שלו ואלצו לברוח מברית המועצות. ב-1929 הפך לדיקטטור של ברית המועצות.