טראמפ בדרך לאבד את הקונגרס? הבחירות שעלולות לשנות את היחסים עם ישראל

עבור האמריקנים, אלה בראש ובראשונה בחירות על יוקר המחיה, מחירי הדלק, ההגירה והמלחמה המתמשכת עם איראן. עבור ישראל, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת גם מעבר לגורלו הפוליטי של טראמפ: קבוצה חדשה של מועמדים דמוקרטים, שרבים מהם מאשימים את ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה ודורשים להפסיק את הסיוע הביטחוני האמריקני, עומדת בפני אפשרות ממשית להיכנס לקונגרס.

המתח הזה בולט במיוחד במדינת מישיגן. שם כזכור, דווקא יומיים לפני הבחירות, הודיעה חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס כי תתמוך במועמד הרפובליקני לסנאט, מייק רוג’רס, ולא במועמד מפלגתה, עבדול א־סייד. ההחלטה הגיעה בעקבות עימות חריף סביב ישראל ואנטישמיות, והפכה את אחד המרוצים החשובים במדינה לזירת מאבק על דמותה העתידית של המפלגה הדמוקרטית.

בבחירות היום יעמדו להכרעה כל 435 המושבים בבית הנבחרים, 35 מתוך 100 המושבים בסנאט, ובהם שני מושבים בבחירות מיוחדות, וכן תפקידי המושלים ב־36 מדינות. נוסף על כך, יבחרו האמריקנים אלפי נציגים בבתי מחוקקים במדינות ובתפקידים מקומיים.

הרפובליקנים מחזיקים כיום ברוב דחוק בבית הנבחרים וברוב של 53 מול 47 בסנאט, כאשר שני הסנאטורים העצמאים נמנים עם המחנה הדמוקרטי. הדמוקרטים זקוקים לתוספת נטו של ארבעה מושבים בסנאט כדי להשתלט עליו.

אחת התחזיות הבולטות שפורסמו לקראת ההצבעה היא זו של הארי אנטן, האנליסט הראשי לנתונים של רשת CNN. בתחזית הסופית שהציג, המבוססת על שקלול מודלים סטטיסטיים, סקרים ונתוני בחירות, העריך אנטן כי לדמוקרטים סיכוי של 92% להשיג רוב בבית הנבחרים, ושל 71% להשיג רוב גם בסנאט.

התחזית המספרית שלו מציגה 237 מושבים לדמוקרטים לעומת 198 לרפובליקנים בבית הנבחרים, ורוב דמוקרטי של 52 מול 48 בסנאט. עם זאת, אנטן עצמו הדגיש כי מדובר בתחזית הסתברותית, ולא בתוצאות מובטחות, וכי בעבר הרפובליקנים הצליחו בחלק מהמדינות יותר מכפי שחזו הסקרים.

גם סקר רויטרס ואיפסוס שפורסם בשבוע שעבר הצביע על הקשיים של טראמפ. שיעור התמיכה בנשיא עמד בו על 32% בלבד, והדמוקרטים נהנו מיתרון של תשע נקודות בסקר ההצבעה הארצי לקונגרס, לאחר שקלול ההעדפות של מצביעים מתלבטים.

ואולם, תמונת המצב אינה אחידה. בעוד שהסיכוי להחלפת השלטון בבית הנבחרים נראה משמעותי על פי התחזיות, הקרב על הסנאט תלוי במספר מצומצם של מרוצים צמודים. לפי הערכת קוק פוליטיקל ריפורט, שבעה מרוצים לסנאט מוגדרים ערב הבחירות ככאלה שאין בהם יתרון ברור לאחת המפלגות: אלסקה, איווה, קנזס, מיין, מישיגן, אוהיו וטקסס.

ניצחון דמוקרטי בשני הבתים לא יוציא מן הסתם את טראמפ מהבית הלבן. הוא ימשיך לכהן כנשיא, אך המחצית השנייה של כהונתו עלולה להתנהל מול קונגרס עוין, שיכול לחסום יוזמות חקיקה, להקשות על אישור תקציבים ולפתוח בחקירות נגד הממשל. שליטה דמוקרטית בסנאט תאפשר גם לעכב או למנוע אישור מינויים בכירים שהנשיא מבקש לקדם.

אחד המרוצים הטעונים ביותר מתקיים במישיגן, מדינה שבה ניצח טראמפ בבחירות לנשיאות ב־2024 בפער קטן. על מושבו של הסנאטור הדמוקרטי הפורש גארי פיטרס מתמודדים הרפובליקני מייק רוג’רס, חבר קונגרס לשעבר, והרופא והמועמד הדמוקרטי עבדול א־סייד.

א־סייד, מוסלמי אמריקני ממוצא מצרי, הפך לאחד הקולות הבולטים במחנה הדמוקרטי הביקורתי כלפי ישראל. הוא מאשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה, תומך בהגבלות על הסיוע הצבאי האמריקני ומותח ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת נתניהו. אלא שהמחלוקות סביב עמדותיו כלפי ישראל התפרצו בסוף השבוע בתוך המפלגה הדמוקרטית עצמה.

חברת הקונגרס היילי סטיבנס, שנוצחה בידי א־סייד בפריימריז הדמוקרטיים באוגוסט, הייתה אמורה להשתתף ביום ראשון באירוע אחדות עם מועמד מפלגתה. במקום זאת, היא הופיעה לצדו של רוג’רס בכנסייה בדטרויט והודיעה כי תצביע עבורו.

סטיבנס, הנחשבת לתומכת מובהקת של ישראל, מתחה ביקורת חריפה על תשדיר של ארגון פוליטי עצמאי התומך בא־סייד. התשדיר קישר בין יוקר המחיה בארצות הברית לבין הסיוע האמריקני לישראל, וסטיבנס הגדירה אותו אנטישמי. היא דרשה מא־סייד להתנער מהמסרים ולהתייחס גם להתבטאויות קודמות שלו בנושא ישראל.

א־סייד הבהיר כי הקמפיין שלו לא היה מעורב בהפקת התשדיר וכי הוא אינו מסכים עם תוכנו. עם זאת, חילופי הדברים החריפו, וההשתתפות המשותפת באירוע בוטלה. “ולכן אני תומכת היום במייק רוג’רס לסנאט של ארצות הברית”, הודיעה סטיבנס בסרטון שפרסמה.

המהלך עורר זעם בקרב הדמוקרטים, בעיקר משום שהוא התרחש יומיים בלבד לפני ההצבעה ועלול לפגוע במאמצי המפלגה לשמור על המושב בסנאט. מנגד, טראמפ מיהר לברך על החלטתה של סטיבנס ולהציג אותה כהוכחה לכך שגם דמוקרטים אינם מוכנים לתמוך בא־סייד.

העימות חורג מהשאלה מי ייבחר לסנאט. הוא נוגע לשאלה רחבה יותר: האם תמיכה בישראל עדיין יכולה לשמש גורם מאחד בתוך המפלגה הדמוקרטית, או שהנושא הפך לאחד מקווי השבר המרכזיים שלה?

לסערה הפוליטית נוסף אמש ריאיון של א־סייד לתוכנית “60 דקות” של רשת CBS, שבו התמודד עם שאלות על עמדותיו כלפי ישראל והפלסטינים. המראיין שאל אותו אם לפלסטין יש זכות קיום. “כן”, השיב א־סייד. לאחר מכן נשאל אם לישראל יש זכות קיום. “כן, אם יש הבנה משותפת…”, החל להשיב.

כשהמראיין ביקש להבהיר את ההסתייגות, הסביר א־סייד כי הוא מאמין בזכויות שוות לשלום, לכבוד ולהגדרה עצמית לפלסטינים ולישראלים יהודים כאחד: “אם העם הפלסטיני והעם הישראלי יחליטו שהם רוצים שתי מדינות לשני עמים, והם יחליטו על כך בתנאים שוויוניים, אני בעד”, אמר. “אם הם יחליטו שהם רוצים מדינה אחת, המשותפת בצורה אחרת, גם בזה אני תומך”.

א־סייד לא שלל אפוא את זכות קיומה של ישראל, אך בניגוד לתשובתו הבלתי מסויגת לגבי הפלסטינים, קשר את תשובתו ביחס לישראל להסכמות בין שני העמים.

למרות הסערות הפוליטיות, הסקרים האחרונים עדיין מצביעים על יתרון לא־סייד. לפי ממוצע RealClearPolling, הוא נהנה מיתרון של כארבע נקודות אחוז על רוג’רס. סקר של ניו יורק טיימס ואוניברסיטת סיינה, שפורסם לקראת ההצבעה ונערך עד 1 בנובמבר, העניק לא־סייד 53% לעומת 42% לרוג’רס.

עם זאת, מרבית התשאולים לסקרים הללו נערכו לפני הודעת התמיכה של סטיבנס ביריבו הרפובליקני, ולכן עדיין לא ניתן לקבוע כיצד ישפיע המהלך על ההצבעה בפועל.

בעוד שבמישיגן המאבק עדיין פתוח, בכמה מחוזות בחירה הנחשבים למעוזים דמוקרטיים כמעט מובטח שמועמדים פרוגרסיביים חדשים ייכנסו לקונגרס. רבים מהם אינם מסתפקים בביקורת על מדיניות ממשלת נתניהו, אלא מציגים דרישות לשינוי עמוק במדיניות ארצות הברית כלפי ישראל: עצירת משלוחי נשק, התניה של הסיוע הביטחוני, הטלת סנקציות ולעיתים גם תמיכה בחרם.

אחד השמות הבולטים הוא בראד לנדר, לשעבר מבקר עיריית ניו יורק, שניצח בפריימריז הדמוקרטיים במחוז הקונגרס העשירי את חבר הקונגרס המכהן דן גולדמן. לנדר, יהודי המגדיר עצמו ציוני ליברלי, נהנה מתמיכתו של ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני ושל הסנאטור ברני סנדרס. אף שהוא תומך באפשרות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית לצד מדינה פלסטינית, הוא גם נמנה עם מבקריה החריפים של מדיניות ישראל בשטחים וברצועת עזה.

רק בחודש שעבר עוכב לנדר לזמן קצר בידי כוחות הביטחון, לאחר שהשתתף במסיק זיתים עם פלסטינים ופעילים מארגון רבנים למען זכויות האדם בכפר נחלין שבגדה המערבית. צה”ל טען כי הפעילות נערכה באזור שחייב תיאום מוקדם מטעמי ביטחון, ואילו המארגנים חלקו על הטענה: “הכיבוש הוא פשע לפי החוק הבינלאומי. מסיק זיתים אינו פשע לפי שום חוק שאני מכיר”, כתב לנדר לאחר עיכובו.

לנדר האשים את ישראל גם בטיהור אתני בגדה המערבית, וטען כי מתנחלים גרמו לגירוש קהילות פלסטיניות מבתיהן. ישראל דוחה את ההאשמות הגורפות הללו, ומשרד החוץ אף האשים את לנדר בניסיון לייצר פרובוקציה פוליטית במהלך ביקורו.

במישיגן, במחוז הקונגרס ה־13, מתמודד דונאבן מקיני, חבר בית הנבחרים של המדינה שהביס בפריימריז את חבר הקונגרס המכהן שרי תאנדר. מקיני תומך בהפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, ומאשים אותה בביצוע רצח עם בעזה. בריאיון לתחנת הרדיו הציבורית בדטרויט אמר כי אינו יכול להצדיק העברת מיליארדי דולרים למימון נשק, בשעה שתושבים במחוזו מתקשים לממן שירותי בריאות ותשתיות בסיסיות.

גם בניו יורק צפויה להיכנס לקונגרס דמות חדשה נוספת: דריאליזה אווילה־שבלייה, שניצחה בפריימריז במחוז ה־13 את חבר הקונגרס הוותיק אדריאנו אספאייאט. אווילה־שבלייה, פעילה פרוגרסיבית ובוגרת אוניברסיטת קולומביה, השתתפה במחאות הפרו־פלסטיניות בקמפוס ואף נכחה בהפגנה שנערכה בטיימס סקוור ב־8 באוקטובר 2023, יום אחד בלבד לאחר מתקפת חמאס על ישראל.

ההפגנה עוררה גינויים חריפים משום שחלק ממשתתפיה השמיעו קריאות התומכות במתקפה. אווילה־שבלייה, שנשאלה על נוכחותה באירוע, הסבירה כי הגיעה מתוך דאגה לזכויות הפלסטינים ולתגובה הצבאית הישראלית שהחלה בעזה.

היא טוענת כי כאזרחית אמריקנית וכמשלמת מיסים, הדרך המרכזית שבאמצעותה היא יכולה להשפיע על הנעשה במזרח התיכון היא להיאבק באופן שבו ממשלת ארצות הברית משתמשת בכספי הציבור למימון הפעילות הצבאית של ישראל.

בניו ג’רזי צפוי להיבחר במחוז ה־12 ד”ר אדם חמאווי, מנתח פלסטי ששירת בצבא ארצות הברית והשתתף בסיוע רפואי ברצועת עזה במהלך המלחמה. חמאווי הפך את חוויותיו בעזה לחלק מרכזי ממסע הבחירות שלו. הוא מאשים את ישראל בביצוע רצח עם, תומך באמברגו נשק מלא ובסיום הסיוע הצבאי האמריקני, ואף מתח ביקורת על מערכת כיפת ברזל.

לדבריו, העבודה כרופא בשטחי מלחמה שכנעה אותו כי אין די בטיפול בקורבנות, וכי עליו לפעול בוושינגטון לשינוי המדיניות שתרמה, לשיטתו, למצב בעזה. חמאווי הבהיר בעבר כי הוא מתנגד לאנטישמיות, וכי בכוונתו לייצג גם את הבוחרים היהודים במחוזו, לרבות אלה שאינם מסכימים עם עמדותיו ביחס לישראל.

בקליפורניה, במחוז ה־34, מתמודדת אנג’לה גונזלס־טורס מול חבר הקונגרס המכהן ג’ימי גומז. מדובר במרוץ בין שני מועמדים דמוקרטים, ולכן הוא משקף מאבק פנימי על הכיוון האידיאולוגי של המפלגה. גונזלס־טורס תומכת בהפסקת העברת נשק לישראל, ובמסע הבחירות שלה הציגה את ההתנגדות לסיוע הצבאי כאחת הסיבות לכניסתה לפוליטיקה הארצית. עמדותיה כוללות גם תמיכה בחרם, משיכת השקעות וסנקציות, תנועת BDS.

עוד מועמדים בולטים במחנה הפרוגרסיבי הם קלייר ואלדז מניו יורק, מלאט קירוס מקולורדו וכריס ראב מפנסילבניה, שניצחו בפריימריז ומתמודדים במחוזות בעלי נטייה דמוקרטית מובהקת. קירוס, סוציאליסטית דמוקרטית בת 29, הביסה את חברת הקונגרס הוותיקה דיאנה דגט והאשימה את ישראל ברצח עם. ואלדז, המזוהה עם תנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים, נתמכת אף היא בידי המחנה הפוליטי המזוהה עם ממדאני.

חלק מהמועמדים הללו מקיימים מגעים ראשוניים להתארגנות משותפת בקונגרס, המכונה באופן לא רשמי “הבלוק” (The Bloc), כפי שדיווח אתר אקסיוס. ההתארגנות נועדה לחזק את השפעת השמאל הפרוגרסיבי על הנהגת המפלגה הדמוקרטית, בעיקר אם תשיג רוב בבית הנבחרים.

המחנה החדש עשוי להצטרף לשבעה מחוקקים פרוגרסיביים המזוהים כיום עם קבוצת ה”סקווד”, ובהם אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, רשידה טליב ואילהאן עומאר. אולם אין פירוש הדבר שכל המועמדים החדשים כבר הצטרפו לקבוצה או מחויבים לאותה עמדה בכל נושא.

האפשרות של התחזקות המחנה הפרוגרסיבי מעלה שאלות בירושלים ובקרב ארגונים פרו־ישראליים בארצות הברית באשר לעתיד התמיכה הדו־מפלגתית בישראל. במשך עשרות שנים נהנתה ישראל מתמיכה רחבה יחסית בשתי המפלגות האמריקניות, גם כאשר התעוררו מחלוקות קשות בין ממשלות בירושלים לממשלים בוושינגטון.

אלא שבשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות המלחמה בעזה, הפכה סוגיית ישראל לנושא מפלג יותר במערכת הפוליטית האמריקנית. בתוך המפלגה הדמוקרטית מתנהל מאבק בין מחוקקים ותיקים המבקשים לשמור על הברית הביטחונית עם ישראל לבין מועמדים חדשים הסבורים שוושינגטון צריכה להתנות את תמיכתה בשינוי מדיניות ישראל.

המשמעות המיידית עשויה להיות יותר הצעות חוק להגבלת משלוחי נשק, התנגדות לתקציבי סיוע, דרישות לפיקוח הדוק על השימוש בנשק אמריקני והגברת הלחץ לקידום סנקציות על גורמים ישראליים. עם זאת, אין פירוש הדבר שהקונגרס הבא יבטל בהכרח את הסיוע הביטחוני לישראל. רבים מהדמוקרטים עדיין תומכים בברית עם ישראל, לא כל המחוקקים הפרוגרסיביים מחזיקים בעמדות זהות, והפסקת הסיוע מחייבת התגברות על מכשולים פוליטיים וחקיקתיים משמעותיים.

הסוגיה החשובה יותר עשויה להיות ארוכת טווח. ככל שיותר מועמדים דמוקרטים ייבחרו לאחר שקראו בגלוי להפסקת הסיוע לישראל, כך עשוי לגדול הלחץ על מועמדי המפלגה לנשיאות ב־2028 לאמץ עמדות ביקורתיות יותר כלפי ישראל. במילים אחרות, השאלה אינה רק כיצד יצביעו חברי הקונגרס החדשים בשנה הבאה, אלא איזה מקום תתפוס התמיכה בישראל במצע העתידי של המפלגה הדמוקרטית.

טראמפ עצמו בחר אמש (שני) לסיים את מסע הבחירות באירוע יוצא דופן בוושינגטון, סמוך לבריכת ההשתקפות של אנדרטת לינקולן, שעברה עבודות שיפוץ ביוזמת ממשלו.

במהלך האירוע הקדיש הנשיא חלק ניכר מדבריו לתוכניות בנייה ושיקום בבירה האמריקנית, אך שילב בהם מתקפה חריפה על הדמוקרטים וקריאה לבוחריו לצאת לקלפיות. “הדמוקרטים רוצים לפוצץ את כל זה באמצעות בחירה של ג’יהאדיסטים קומוניסטים”, אמר טראמפ, תוך שהוא חוזר על האשמותיו נגד מועמדים פרוגרסיביים.

הנשיא הקדיש חלק מדבריו שוב למועמד הדמוקרטי לסנאט במישיגן, עבדול א־סייד, שאותו תקף בשבועות האחרונים בשורת עצרות בחירות. טראמפ טען כי א־סייד ניהל פעילות פוליטית במסגדים קיצוניים והאשים אותו בקשר לרטוריקה המכנה את ארצות הברית “בית השטן”. הוא לא הציג בנאום ראיות המבססות את ההאשמות הללו.

“אנחנו לא רוצים ג’יהאדיסט בסנאט שלנו”, אמר הנשיא. טראמפ הציג את הבחירות כמאבק על זהותה של ארצות הברית: “כשאתם מצביעים, זכרו שאסור לאפשר למפלגה ששונאת את אמריקה לשלוט באנשים שבנו את המדינה הזאת”.

הנשיא הודה כי מבחינה היסטורית, מפלגתו של הנשיא המכהן נוטה להפסיד מושבים בבחירות האמצע. “מסיבה כלשהי, הנשיא המכהן אינו מנצח בבחירות האמצע”, אמר. “אבל אנחנו נתנו לזה סיכוי רציני מאוד”. במקביל, טראמפ חזר על הבטחתו להעניק לכל אזרח אמריקני בוגר מענק של 5,000 דולר אם הרפובליקנים ישמרו על השליטה בקונגרס. הנשיא לא הציג בנאומו תוכנית מפורטת למימון המהלך.

אחד החלקים המעניינים בנאום טראמפ מבחינת ישראל נגע דווקא למלחמה באיראן. טראמפ, שסופג ביקורת על העלויות הכלכליות של המערכה ועל השלכותיה על מחירי האנרגיה, ניסה להציג את הפעולות הצבאיות כהישג משמעותי של ממשלו.

“אנחנו מנצחים מול איראן, ומנצחים בקלות”, אמר הנשיא. הוא טען כי צבא איראן נפגע קשות, כי יכולתה לייצר טילים הצטמצמה וכי המדינה מתמודדת עם אינפלציה של יותר מ־300%. הנתונים הוצגו כטענותיו של הנשיא ולא אומתו באופן עצמאי.

טראמפ אף טען שמחירי הנפט צנחו היום בעשרה דולרים, והגדיר זאת כירידה היומית החדה ביותר בהיסטוריה: “אני מקווה שאנשים יבינו את זה כשהם ייכנסו לתא ההצבעה”, אמר. “משום שהיינו חייבים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני”.

בהמשך התייחס הנשיא לאופי המלחמה עצמה, וניסה להמעיט בהיקף פעולות הלחימה המתמשכות: “אם אתם חושבים שאנחנו מדברים על מלחמה, זו לא מלחמה. ביצענו מעט מאוד פעולות לחימה”, אמר, והוסיף כי ארצות הברית השמידה את חיל האוויר האיראני ופגעה קשות בצמרת המשטר.

לטענתו, האיראנים ביקשו מארצות הברית להפסיק את החיסולים של בכירי המשטר, וכי וושינגטון מוכנה להיענות לכך: “חיסלנו את המנהיגים שלהם בדרג הראשון ובדרג השני, והם ביקשו מאיתנו: ‘בבקשה, תפסיקו לעשות את זה’. ואנחנו נפסיק”, אמר. הנשיא הוסיף כי המגעים עם איראן מתקדמים היטב, וקשר בין האפשרות להגיע להסדר לבין הירידה במחירי הנפט.

דבריו מגיעים במקביל לניסיונות דיפלומטיים בתיווך קטאר להגיע להסכם עם איראן, ובשעה שהפנטגון נערך גם לאפשרות של חידוש התקיפות הצבאיות. סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס הבהיר היום כי ארצות הברית לא הציבה לטהרן מועד אחרון לחתימה על הסכם, וכי הוא וטראמפ אופטימיים באשר לאפשרות להגיע להסדר.

העיתוי מלמד עד כמה הפכה המערכה באיראן גם לסוגיה פוליטית פנימית בארצות הברית. טראמפ מבקש להציג את הפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית כהישג ביטחוני, אך עליית יוקר המחיה ומחירי הדלק בעקבות המלחמה הפכו לנקודת תורפה של הרפובליקנים.

תוצאות הבחירות עשויות להתברר בהדרגה במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי, אך בחלק מהמרוצים הצמודים יידרשו שעות נוספות, ואולי אף ימים, לספירת הקולות ולהכרעה. אם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים בלבד, טראמפ יידרש להתנהל מול קונגרס מפוצל. אם הם ישתלטו גם על הסנאט, כוחם לעכב את יוזמותיו, להפעיל פיקוח על הממשל ולמנוע מינויים יגדל באופן משמעותי.

אם הרפובליקנים ישמרו על שליטתם בשני הבתים, טראמפ יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו בתמיכת הקונגרס, אם כי גם במקרה כזה לא מובטח שכל יוזמה שלו תזכה לתמיכת כלל המחוקקים הרפובליקנים.

מבחינת ישראל, התמונה מורכבת אף יותר. גם אם טראמפ יוסיף להפגין את חיבתו לישראל, הקונגרס הבא עשוי לכלול מספר גדול יותר של מחוקקים המתנגדים לסיוע הצבאי האמריקני ולמדיניות ממשלת ישראל. השפעתם המיידית עשויה להיות מוגבלת, אך עצם בחירתם עשויה להעיד על שינוי בתנאים שבהם מתנהל הוויכוח הפנימי במפלגה הדמוקרטית על היחסים עם המדינה היהודית.

כך, לצד השאלה מי ישלוט בשני בתי הקונגרס, הבחירות של 2026 עשויות לספק תשובה ראשונה לשאלה נוספת, שחשובה במיוחד בירושלים: לא רק מי יהיו שותפיה של ישראל בוושינגטון בשנתיים הקרובות אלא כיצד תיראה המפלגה הדמוקרטית כאשר תנסה לחזור לבית הלבן ב־2028.