נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חשף היום (שלישי), עם פתיחת יום הבחירות בארצות הברית - כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שביקש ממנו להפסיק את הסיוע האמריקני השנתי לישראל. לדברי טראמפ, השניים הגיעו להסכמה שלפיה הסיוע, בהיקף של כארבעה מיליארד דולר בשנה, ייפסק בסוף 2026, אף שישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני ולקבל סיוע נוסף אם תזדקק לו.
הדברים נאמרו בריאיון טלפוני לתוכנית הבוקר "פוקס אנד פרנדס" של רשת פוקס ניוז, שעות ספורות לפני שהאמריקנים יכריעו את גורל השליטה בשני בתי הקונגרס. המראיינים הופתעו מההצהרה וחזרו שוב ושוב לשאלת משמעותה: האם מדובר בהפסקת הסיוע הצבאי, בהעברת כספים או במשלוחי נשק?
כשהמראיינים ביקשו להבין מדוע החליט להפסיק את הסיוע, הסביר טראמפ כי ישראל אינה זקוקה לו עוד, והבהיר כי נתניהו עצמו העלה את הרעיון. "אני יכול להיות כן איתכם? הוא העלה את זה. הוא העלה את זה. הוא אמר: 'אני חושב שיהיה נכון שלא נקבל סיוע', משום שהוא מבין שזה אחד מנושאי המחלוקת שלהם".
בהמשך נשאל טראמפ אם מדובר בהפסקת העברת ציוד צבאי או בהפסקת התמיכה הכספית. "אני מדבר על ארבעה מיליארד דולר בכל דרך שתרצו להגדיר את זה. אתם יכולים לראות בזה סחר חליפין, סיוע צבאי או מזומן. אנחנו נותנים להם דברים וכסף בשווי ארבעה מיליארד דולר, והם לא צריכים את זה", השיב.
כמו המראיינים ברשת פוקס, גם במשרד האוצר הופתעו מההכרזה של טראמפ. בשיחה עם וואלה מסרו גורמים במשרד כי היו מודעים לכוונות להפסקת הסיוע, לא הוגש מסמך מסודר מלשכת רה"מ בעניין טרם ההודעה של הנשיא טראמפ. גם במערכת הביטחון הגיבו להפתעה. גורם ביטחוני ששוחח עם וואלה אישר כי בחודשים האחרונים התארגנו צוותי עבודה במשרד הביטחון, המל"ל ולשכת רה"מ - כדי להיערך למה שהסתמן לפני מספר חודשים, על קיצוץ הסיוע (MOU). הוא הוסיף כי ברקע האינטרסים בין ישראל לארה"ב, כי בוצעו מהלכים שידעו לגשר על הפער באמצעות רכש גומלין, ופיתוח ויצור משותף
טראמפ הדגיש כי הפסקת הסיוע לא תביא לסיום היחסים הביטחוניים בין המדינות. כשנשאל אם ישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני, השיב: "אה, כן. הם יכולים לקנות כל מה שהם רוצים. הם יכולים לקנות כל מה שהם רוצים. גם אירופה יכולה".
"אנחנו מוציאים מהשמאל את הטיעון הטוב ביותר שלו"
לצד ההסבר הכלכלי, טראמפ הציג גם את ההיגיון הפוליטי שמאחורי ההחלטה. לדבריו, הסיוע לישראל הפך לכלי בידי מועמדים דמוקרטים המבקרים את העברת כספי המסים האמריקניים למדינה אחרת. "זה הטיעון הפוליטי הטוב ביותר שיש למטורפים האלה בשמאל", אמר. "השמאל משתמש בתשלום של ארבעה מיליארד דולר, שכולם יודעים עליו, זה לא סוד, כסמל לחוסר הוגנות. ואנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות".
הנשיא התייחס במיוחד למועמד הדמוקרטי לסנאט במישיגן, עבדול א-סייד, שמתח ביקורת חריפה על הסיוע האמריקני לישראל והפך אותו לאחד ממוקדי מערכת הבחירות שלו. "כשאתם רואים את העצרות שלהם, כשאתם רואים את המטורף הזה שמתמודד במישיגן, הוא מדבר כל הזמן על הכסף שאנחנו משלמים להם. הוא אומר: 'למה אנחנו נותנים לישראל ארבעה מיליארד דולר?'", אמר טראמפ.
במישיגן מתמודד א-סייד מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. בסוף השבוע הודיעה חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה לא-סייד בפריימריז, כי תתמוך דווקא ברוג'רס. זאת בעקבות מחלוקת סביב תשדיר של ארגון עצמאי התומך בא-סייד, שקשר בין יוקר המחיה בארצות הברית לסיוע האמריקני לישראל. סטיבנס הגדירה את התשדיר כאנטישמי, ואילו א-סייד הבהיר כי הקמפיין שלו לא היה מעורב בהפקתו וכי הוא מסתייג מתוכנו.
הסכם הסיוע הקיים תקף עד 2028
הצהרתו של טראמפ מעוררת שאלות, משום שהסיוע הביטחוני האמריקני לישראל מוסדר במזכר הבנות לעשר שנים שנחתם ב-2016, בתקופת ממשל ברק אובמה, ותקף עד סוף שנת התקציב האמריקנית 2028.
על פי ההסכם, ארצות הברית התחייבה להעניק לישראל סיוע ביטחוני בהיקף של 38 מיליארד דולר בעשר שנים: 3.3 מיליארד דולר בשנה למימון צבאי ועוד חצי מיליארד דולר לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים. מדובר ב-3.8 מיליארד דולר בשנה, הסכום שטראמפ מעגל בדבריו לארבעה מיליארד דולר.
ההסכם אינו אמנה מחייבת במובן המשפטי, והתקצוב השנתי נמצא בסמכות הקונגרס. לפיכך, הסכמה בין טראמפ לנתניהו אינה מבטלת כשלעצמה תקציבים שכבר אושרו בחקיקה. עדיין לא ברור כיצד מתכוון הממשל ליישם את הפסקת הסיוע, ואם היא תחול גם על המימון המשותף למערכות ההגנה מפני טילים.
עם זאת, דבריו של טראמפ אינם מגיעים בחלל ריק. כבר בינואר השנה אמר נתניהו בריאיון ל"אקונומיסט" כי הוא מעוניין להביא להפסקה הדרגתית של הסיוע הצבאי האמריקני לישראל בתוך עשר שנים. בריאיון לתוכנית "60 דקות" של CBS בחודש מאי חזר על אותה עמדה. "אני רוצה להפחית את התמיכה האמריקנית בישראל עד לאפס", אמר אז נתניהו. "הגענו לבגרות".
אלא שנתניהו דיבר על תהליך הדרגתי שיימשך לאורך העשור הקרוב, בעוד טראמפ טוען כעת שהשניים סיכמו על הפסקת הסיוע כבר בסוף 2026. לפי שעה, טרם התקבל אישור ישראלי רשמי למועד ההפסקה שעליו הכריז הנשיא.
ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא MIND Israel ולשעבר מחזיק תיק ארצות הברית במל"ל: "מדובר בהתפתחות חמורה ודרמטית ביחסי ישראל-ארה"ב. הצהרת טראמפ משנה את התמונה לחלוטין. מעבר לפגיעה הכלכלית ולסכנה לפגיעה בתעדוף ישראל באספקת אמצעי לחימה אמריקנים, הסכנה הגדולה ביותר היא שהמהלך יתפרש כנסיגה מהמחויבות האמריקנית לביטחון ישראל. במקום לצמצם את השותפות, עלינו להעמיק אותה באמצעות ברית טכנולוגית שתייצר עוצמה ביטחונית וכלכלית לשתי המדינות".
מבחינת טראמפ, המסר לבוחר האמריקני ברור: ישראל נותרת בעלת ברית מרכזית, אך משלמי המסים האמריקנים אינם צריכים להמשיך לממן אותה כאשר היא עצמה מבקשת, לדבריו, להפסיק לקבל את הכסף. השאלה היא אם המסר הזה ישפיע על המצביעים ביום הבחירות, ומה תהיה משמעות ההסכמה שעליה הכריז הנשיא מבחינת עתיד הסיוע הביטחוני לישראל.