ישראל צפויה להתנגד ליוזמות שמקדם נשיא צרפת עמנואל מקרון להקמת כוח צבאי אירופי חדש בדרום לבנון, שיחליף את כוח יוניפי”ל של האו”ם. כך אמר הערב (שלישי) גורם מדיני לוואלה. הדברים נאמרים על רקע מאמציה של פריז לגבש מסגרת ביטחונית חדשה בגבול ישראל-לבנון, בשעה שממשל טראמפ בוחן חלופות אחרות, שעשויות שלא לכלול הצבת כוחות צבאיים נוספים באזור.
על פי דיווח שפורסם היום ברשת פוקס ניוז, מקרון ממשיך לקדם תוכנית להצבת כוח רב-לאומי שעשוי לכלול אלפי חיילים ממדינות אירופה, במטרה לסייע לצבא לבנון עם סיום המנדט של יוניפי”ל. ואולם, היוזמה נתקלת בהתנגדות מצד אחת השותפות האירופיות המרכזיות של צרפת, איטליה.
שלושה מקורות המעורים בדיונים אמרו לפוקס ניוז כי איטליה, שתמכה בעבר יחד עם צרפת בהקמת מסגרת בינלאומית לאחר נסיגת יוניפי”ל, אינה תומכת בשליחת חייליה במסגרת ההצעה שמקדמת כעת פריז. ממשלת איטליה טרם מסרה תגובה רשמית לדיווח.
לפי שעה, היקפו של הכוח המוצע, סמכויותיו, הרכבו והמדינות שישתתפו בו עדיין לא סוכמו. ההתנגדות הצפויה מצד ישראל מציבה סימן שאלה נוסף סביב יוזמת מקרון, שכן גם בוושינגטון מדגישים שכל מנגנון בינלאומי חדש בדרום לבנון יצטרך לזכות באמונן ובהסכמתן של ישראל ולבנון.
שר החוץ האמריקני מרקו רוביו אישר כי שוחח עם מקרון על עתידו של יוניפי”ל, אך הבהיר כי ארצות הברית אינה סבורה בהכרח שיש צורך בכוח צבאי נוסף. “זו לא חייבת להיות משימה צבאית. זו יכולה להיות משימה אזרחית”, אמר רוביו.
לדבריו, הממשל האמריקני פועל לגיבוש מנגנון פיקוח אמין שיוכל לוודא את יישום ההסדרים הביטחוניים בדרום לבנון, ובפרט באזורים שבהם ישראל אמורה להסיג את כוחותיה וצבא לבנון אמור לקבל לידיו את השליטה, תוך מניעת חזרתו של חיזבאללה.
רוביו ציין כי לצרפת יכול להיות תפקיד מועיל בתהליך, אך הדגיש כי מדובר בנושא רגיש שהפרטים לגביו עדיין נמצאים בדיונים. המטרה האמריקנית, לדבריו, היא להבטיח שהצדדים עומדים בהתחייבויותיהם באמצעות גורם פיקוח ששניהם יוכלו לתת בו אמון.
גם שגריר ארצות הברית באו”ם, מייק וולץ, הבהיר כי וושינגטון אינה מעוניינת בהמשך פעילות יוניפי”ל במתכונתו הנוכחית: “יוניפי”ל במתכונתו הנוכחית לא ימשיך, ואסור שימשיך”, אמר וולץ לפוקס ניוז. לדבריו, ארצות הברית פועלת עם שותפותיה הבינלאומיות לצמצום הכוח וליצירת תנאים שיאפשרו לצבא לבנון להבטיח את ביטחון המדינה.
המחלוקת סביב עתיד יוניפי”ל מתנהלת גם על רקע הקשיים ביישום ההסדר הביטחוני בין ישראל ללבנון, שגובש בתיווך אמריקני בחודש יוני. ההסדר קושר בין נסיגה הדרגתית של כוחות צה”ל מאזורים בדרום לבנון לבין כניסת צבא לבנון אליהם, תוך הבטחת פירוקן מנשק של קבוצות חמושות ומניעת חזרת חיזבאללה.
אלא שיישום ההסדר מתקדם באיטיות, מעבר לאזורי הפיילוט הראשונים, והשיחות שהתקיימו באוקטובר הסתיימו ללא הסכמה על המשך התהליך.
על פי החלטת מועצת הביטחון שהתקבלה באוגוסט 2025, המנדט של יוניפי”ל יסתיים ב-31 בדצמבר 2026, ולאחר מכן יחל תהליך נסיגה הדרגתי של הכוח, שאמור להסתיים בתוך שנה. צרפת מבקשת למנוע היווצרות חלל ביטחוני בדרום לבנון, בעוד ארצות הברית מחפשת מנגנון פיקוח חלופי.
סימון רודן-בנזקן, השליחה הבכירה לאירופה בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD), הזהירה בשיחה עם פוקס ניוז כי החלפת יוניפי”ל בכוח צבאי בינלאומי נוסף עלולה לשחזר את כישלונותיו של המנגנון הקיים.
“חיזבאללה בנה את נוכחותו הצבאית בדרום לבנון בזמן שכוחות שמירת שלום בינלאומיים כבר היו בשטח”, אמרה. לדבריה, הקמת כוח נוסף ללא סמכויות פיקוח אפקטיביות עלולה להביא לחזרה על אותה מדיניות שלא מנעה את התעצמות חיזבאללה.
מקרון מקדם כוח צבאי בחו”ל, בזמן שצרפת מתמודדת עם מחאות אלימות
היוזמה הצרפתית מקודמת בשעה שמקרון מתמודד עם משבר פוליטי, כלכלי וחברתי בתוך ארצו. בשבועות האחרונים התקיימו ברחבי צרפת הפגנות נרחבות נגד יוקר המחיה, השחיקה בשכר וההידרדרות בשירותים הציבוריים, לצד אירועי אלימות ועימותים עם המשטרה.
לפי דיווחי רויטרס, מאות אלפי מפגינים השתתפו ביום חמישי האחרון בשביתות ובהפגנות ברחבי המדינה. מרבית ההפגנות התקיימו ללא אלימות, אך בפריז ובליון נרשמו עימותים עם כוחות הביטחון.
היום דיווחה רויטרס על אירועים אלימים נוספים במסגרת מחאת תלמידים וסטודנטים, לרבות תקיפת אנשי חינוך והצתת בית ספר בדרום צרפת. המחאות מוסיפות ללחץ על ממשלת צרפת, המתמודדת גם עם קשיים בהעברת תקציב 2027 ועם חוב ציבורי גבוה.
ברקע המשבר הפנימי, המשך קידום היוזמה הצבאית בלבנון מעורר שאלות בנוגע ליכולת של צרפת להקצות כוח אדם, תקציבים ומשאבים למבצע נוסף מעבר לים, במיוחד ללא התחייבות מצד שותפות אירופיות מרכזיות.
לפי פוקס ניוז, גם בוושינגטון ובירושלים עלו בעבר הסתייגויות מהאפשרות שצרפת תשמש גורם פיקוח עצמאי על פירוק חיזבאללה מנשקו.
בשלב זה נראה כי המחלוקת המרכזית אינה נוגעת רק לזהות המדינות שישתתפו בכוח חלופי ליוניפי”ל, אלא גם לשאלה אם נדרש כוח צבאי חדש מלכתחילה, ומה יהיו סמכויותיו להבטיח שחיזבאללה לא ישוב להתבסס בדרום לבנון.
מבחינת ישראל, השאלה שתעמוד במרכז הדיונים היא אם המנגנון החדש יספק ערבויות ביטחוניות אפקטיביות יותר מאלה שסיפק יוניפי”ל במשך השנים, או שמדובר בהחלפת כוח בינלאומי אחד בכוח אחר, ללא שינוי ממשי ביכולת למנוע את פעילות חיזבאללה.