המושג "אגדה הוליוודית" מוענק בשנים האחרונות ליותר מדי שחקנים שעשו שלושה סרטים נשכחים ושתי סדרות טלוויזיה זניחות, כי ככה זה בעידן שבו הכל וואו ומדהים או בלשון האייטיז, מיתולוגי, ושבו מגדילים כל דבר בשקל תשעים. אבל כשמנחה הערב המיוחד ברויאל פסטיבל הול שעל שפת התמזה בלונדון – משכן הקבע החדש של פרסי הבפט"א לקולנוע – קרא לבמה ל"אגדה הוליוודית אמיתית", 1700 הצופים הנרגשים ידעו שהפעם לשם שינוי מדובר בדבר האמיתי.

סוויני תועדה השבוע בצילומים בניו ג'רזי לצד שני שחקנים מסקרנים במיוחד. הראשון הוא סטיבן קיילין, מכוכבי הסדרה שכבשה את הצעירים והנוער "אוף קמפוס", שמצטרף לקאסט בתפקיד ברוק קנינגהם, עורך דין שמנהל מערכת יחסים עם דמותה של סוויני, מילי קאלוויי, בלי לדעת יותר מדי על עברה המפוקפק.

פסטיבל קולנוע דרום חוגג 25, ומגיע לנקודת ציון חגיגית עם תוכנית שמחברת בין כמה מהשמות הבולטים בתעשייה הישראלית לבין סיפורים מקומיים שנולדו במציאות המורכבת של הנגב המערבי. הפסטיבל, מיסודו של בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, יתקיים בשדרות בין 1 ל־5 בנובמבר, ויציע חמישה ימים של פרמיירות, הקרנות, מפגשים עם יוצרים ומופעי מוזיקה.

הטריילר לסרט כבר הפך ויראלי ברשתות וקיבל דירוג של לא פחות מ-98% אחוז ברוטן טומייטוז. במרכז הסרט עומדת אליזבת' הולמס, מייסדת חברת תרנוס שהורשעה בהונאת משקיעים ונידונה ליותר מ-11 שנות מאסר, כשהמצלמות מלוות אותה ואת משפחתה בשבועות שקדמו לכניסתה לכלא.

בריאיון לתוכנית האירוח של גרהם נורטון בבריטניה סיפר טרנטינו כי השלים תסריט שהוא שלם איתו, אך אין בכוונתו להתקדם להפקה בזמן הקרוב. "כתבתי תסריט שאני מאוד אוהב, אבל אני רוצה קודם לעשות את ההצגה ולראות מי אני אחריה. אחר כך אחזור לבלות עם המשפחה שלי, לחיות קצת, ואז אראה מה אני רוצה לעשות", אמר.

"היה שווה לחכות 80 שנה בשביל זה", הוא מעיר בגיחוך, אבל עיניו נוצצות מדמעות, והתשואות רק מתחזקות. בשביל סילבסטר סטאלון, אהבת הקהל הייתה התחליף המאוחר לאהבה הורית שלא קיבל מעולם. אביו, מהגר איטלקי שעבד כספר, היכה אותו ללא הפסקה ונהג להשפיל אותו לעיני זרים. "לפעמים זבוב על חרא של פרה חושב שהוא מלך", העיר סטאלון הבן באלגנטיות. אמא שלו, שבאה ממשפחה יהודית אוקראינית, לא חיבקה אותו אפילו פעם אחת, "ועל נשיקה אין מה לדבר", סיפר בפשטות למראיין ג'ונתן רוס.

הנתון מגיע שבועות ספורים לאחר ש"עצמאות" היה הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר. הסרט הגיע לטקס עם 16 מועמדויות - שיא כל הזמנים - ויצא ממנו עם עשרה פרסים, בהם הסרט הטוב ביותר, הבימוי והתסריט. בעקבות זכייתו בפרס הגדול נבחר הסרט לייצג את ישראל בקטגוריית הסרט הבינלאומי בטקס האוסקר.

ההסכם הנוכחי בין הצדדים, שנחתם ב-2020, צפוי להסתיים ב-2027, ופינצ'ר מתכוון, על פי הדיווח, לצאת לדרך עצמאית ולא להתחייב בשלב זה להסכם בלעדי חדש עם אולפן או שירות סטרימינג אחר. עם זאת, הפרידה מהחוזה אינה בהכרח פרידה מוחלטת מנטפליקס, והוא עשוי להמשיך ולשתף עמה פעולה בפרויקטים נקודתיים.

הסוג הראשון הוא סרט האמנות. אלו סרטים שבשבילם, למעשה, קיימים פסטיבלי קולנוע (והסרטים האלו קיימים בשביל הפסטיבלים באותה המידה): סרטים איטיים, מהורהרים, אסתטיים, ולעיתים קרובות לא נבין מה באמת ראינו עד שייגמר הסרט - וגם אז, לא תמיד נבין. זהו "מקום בטוח", סרט הביכורים של צ'צ'ליה שטפנסקו הרומנייה.

אבנר שביט כתב כאן על הסרט הזה שמדובר ב"'רשימת שינדלר' של שבעה באוקטובר", והסרט כבר הספיק להתקבל באהדה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורונטו. את האופיר (ואת הנציגות לאוסקר) הסרט הפסיד לטובת "עצמאות", אבל אם לסמוך על הרקורד של נשר, סביר שהסרט הזה עומד לתפוס חזק את הקהל הישראלי.

במרכז הסרט: ילד בן 14 בשם יאיר מזור. והוא ממש לא מעוניין שיראו אותו כעוד ילד חמוד: "הרבה פעמים, דמויות של ילדים בסרטים הן פשוט 'הבן של הגיבור' או 'הגיבור כשהיה קטן'. אני חושב שכאן זה אחרת. אני רוצה שיהיו יותר הזדמנויות לשחקנים צעירים ולילדים - וגם לי, כמובן - להשתתף בדברים שהם לא פשוט 'תראו, ילד חמוד', אלא דמויות חשובות ומרכזיות. לכן אני כל כך אוהב סרטים כמו 'החוש השישי' או 'אינטליגנציה מלאכותית'".

הריסון, יליד סולט לייק סיטי, החל את דרכו בהוליווד, אבל את עיקר הקריירה שלו עשה באירופה, שם הפך לפנים מוכרות בעשרות מערבונים, סרטי הרפתקאות ו"סרטי חרבות וסנדלים". במהלך קריירה שנמשכה עשרות שנים השתתף ביותר ממאה סרטים.