חסדו של אברהם, חורבן סדום, הנס של שרה והניסיון הגדול מכולם. כל מה שצריך לדעת על פרשת השבוע - פרשת וירא
1. בשורת לידת יצחק. ביום השלישי למילתו של אברהם אבינו, ה' הגיע לבקרו, כיוון שאז הכאבים מתרבים. אברהם ישב בפתח האוהל כדי לראות אם יש עוברים ושבים, על מנת שיזמינם ויקיים מצוות הכנסת אורחים. ה' חימם את העולם על מנת שלא להטריח את אברהם אבינו, אולם משראה שהוא מצטער מכך שלא יוכל להכניס אורחים, זימן לו שלושה מלאכים בדמות אנשים. אברהם אבינו הציע להם לרחוץ את רגליהם מאבק המדבר, לנוח תחת העץ שליד אוהלו ולסעוד. הם בישרו לו שבעוד שנה יזכה לבן משרה אמנו. כשהיא שמעה זאת היא צחקה, בגלל גילם, ובורא עולם שאל את אברהם, "מדוע צחקה שרה? היפלא מה' דבר?".
2. החרבת סדום. ה' מיידע את אברהם אבינו כי הוא הולך להחריב חמש ערים, כשהמרכזית שבהן היא סדום, בגלל החטאים שיושביהן מבצעים. אברהם אבינו מנסה לסנגר על ערים אלה, ולמנוע את השמדתן. הוא מבקש כי זכות הצדיקים שבהן תבטל את הגזירה, אך אפילו עשרה צדיקים אין בהן, וכך נחתם דינם של יושבי סדום.
לוט, שיושב בסדום, רואה אורחים ומחליט להכניסם לביתו - דבר שמנוגד לחוקי סדום, האוסרים על הכנסת אורחים. אותם אורחים הם מלאכים, והם אומרים ללוט שהם הולכים להשמיד את העיר, ושעליו לצאת במהרה יחד עם בני משפחתו. מלאך ה' ציווה אותם שלא להסתכל אחורנית, משום שלא היתה להם זכות לצפות בהשמדת העיר, שכן גם הם חטאו, וניצלו רק בזכות העובדה שלוט לא סיפר במצרים ששרה היא אשתו של אברהם אבינו. עידית, אשתו של לוט, הסתכלה אחורה, והפכה לנציב מלח.
3. לידת יצחק אבינו. שרה אמנו ילדה את יצחק, שדמה במראהו לאברהם אבינו. בגיל שמונה ימים אברהם אבינו עשה לו ברית מילה, כמצוות ה'. שרה אמנו שמה לב שישמעאל עלול לפגוע רוחנית ביצחק, ולכן אמרה לאברהם אבינו לגרש את הגר ואת בנה. ה' אמר לאברהם אבינו כי עליו לשמוע בקול שרה, ואכן, אברהם שילח אותם. במדבר נגמרו להם המים, וישמעאל גסס. הגר וישמעאל התפללו אל ה', וה' קיבל את תפילתם ושלח להם באר מים. מלאך ה' התגלה אל הגר, והבטיח לה כי ישמעאל עוד יהיה לגוי גדול.
4. עקדת יצחק. ה' התגלה אל אברהם אבינו ואמר לו ללכת עם בנו יצחק, ולהעלות אותו לו לעולה על אחד ההרים שיראה לו. אברהם יצא השכם בבוקר, יחד עם בניו ושני נעריו. אברהם אבינו ויצחק אבינו ראו, שניהם בלבד, ענן שנמצא מעל הר ואינו זז. אברהם ביקש מנעריו להמתין, ורק הוא ויצחק הלכו אל ההר יחד עם עצי מזבח, אש וסכין.
יצחק אבינו שאל "היכן השה?", ואברהם אבינו רמז לו שהוא, בנו, הקורבן. הם קיבלו על עצמם שניהם את מצוות ה'. אברהם אבינו בנה את המזבח, סידר עליו את העצים, ועל גביהם עקד את יצחק - קשר כל יד לרגל מאחורי הגב. ברגע האחרון שלפני השחיטה נשלח אליו מלאך ה', שקרא: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה". כך נוכח אברהם אבינו לדעת כי היה זה ניסיון, שבו עמד בהצלחה. ה' בירך את אברהם אבינו ויצחק אבינו בברכות גדולות.
ברכת הדלקת נרות
לאחר הדלקת הנרות עוצמת האישה את עיניה או מכסה אותן בידיה, מברכת ושוב מסתכלת בנרות.
"בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ
לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן".
מתכון לחלה
יש מספר דברים שחשוב לעשות לפני שנכנסת השבת וכדי שלא תשכחו משהו בדרך - הכנו לכם רשימה מסודרת:
1. הכינו נרות שבת.
2. כבו אורות בחדרים (והדליקו היכן שצריך - אם אתם לא מדליקים נרות).
3. כבו את האור במקרר.
4. רוקנו מוקצה מכיסי המעילים.
5. הכינו נייר חתוך.
6. קנו או הכינו חלה.
7. הכינו פלטה לשבת - וכוונו בה את השעון.
8. כוונו שעון לשבת.
9. הכינו וגהצו בגדים לשבת.
10. הכינו את שולחן וארוחת השבת.
11. פתחו בקבוק יין.
12. אם חם/קר - כוונו את המזגן.
13. הרתיחו מים.
14. כבו טלפונים ניידים ונתקו מהמטען.
הפרשת חלה מחולקת לשני שלבים: ברכת הפרשת החלה והפרשת חתיכת החלה מהעיסה ואמירת "הרי זו חלה".
1.
ברכת הפרשת החלה למנהג הספרדים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה.
ברכת הפרשת החלה למנהג האשכנזים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה.
ויש הנוהגים לברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִיסָה.
2. יש לקחת חתיכה קטנה מן העיסה, להרים אותה באוויר ולומר: "הֲרֵי זוֹ חַלָּה".
ניתן לברך בזמן הכנת הלחם, כשמצווה זו מגינה ושומרת על האישה ועל כל בני ביתה מגזרות קשות ורעות.
בעת ניפוי הקמח יש לומר: "אנא ה' עזור לי להוציא את הרע, ועזור לי לעשות בירור בין הטוב לרע, ולהוציא את כל המשפטים וכל הדברים שלא מקדמים אותי בעבודת ה'. עזור לי לעשות בירור בין האסור למותר".
בעת הלישה יש לומר: "הריני באה להפריש חלה, אנא ה' עזור לי שיהיה לי רכות וגמישות בעבודת ה', שכל מי שיאכל מין הלחם שיצא מזה- תהיה לו בריאות הגוף והנפש לעבודת ה'. לכוון להכניס פנימה את מי שיצא מן הדרך ולהתפלל על תכונותיי ומידותיי הנצרכות לעבודת ה'".
בעת כיסוי הבצק יש לומר: "הריני באה להפריש חלה, אנא ה' עזור לי שיהיה בבצק הזה הברכה כמו שברכת את עיסות אימותנו הקדושות שרה, רבקה רחל ולאה. ותן לנו פרנסה טובה אושר ושמחה ברכה בכל מעשה ידינו ושכל מי שיאכל מהלחם יתקרב אליך ותפתח לבו לעבודת ה' ושנרצה רק אותך".
לפני ההפרשה יש לברך:
"(הריני באה להפריש חלה) יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שבזכות מצווה זו ובזכות הפרשת התרומה יתוקן עוון חוה אם כל חי שסבבה מיתתו לאדם הראשון שהוא עיסתו של עולם ובזכות מצווה זו תבטל המוות מן העולם ותמחה דמעה מעל פנים ותשלח ברכה בביתנו אמן כן יהיה רצון. וכן יהי רצון מלפניך שתברך עיסותינו כמו ששלחת בה ברכה בעיסות אימותינו שרה, רבקה, רחל ולאה ויקוים בנו הפסוק "ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך" אמן כן יהי רצון.
הריני באה לקיים מצות הפרשת חלה לתקן שורשה במקום עליון לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.
ויהי נועם ה' א- להינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
לאחר ההפרשה יש לברך:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שהמצווה של הפרשת חלה תחשב כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאנו מרימים כמו הקרבן שהוקרב על המזבח שהתקבל ברצון, וכמו שלפנים הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה לכפרת עוונותיי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי להיות ניזונים מקדושת הימים האלה ומהשפעתה של מצוות חלה כאילו נתתי מעשר, וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל הלב, כך יתעוררו רחמיו של הקב"ה לשומרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן".